הערכה התפתחותית לתינוקות ופעוטות

הערכה התפתחותית בודקת אם תינוק או פעוט מתפתח בקצב המצופה: בתנועה, בשימוש בידיים, בשפה, בתקשורת ובקשר עם הסביבה.

ד״ר בנימין גליק, מומחה ברפואת ילדים ובנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, מבצע הערכות כאלה במרפאתו הפרטית בתל אביב. אחת המטרות החשובות שלהן היא לזהות מוקדם סימנים לאוטיזם ולהפרעות התפתחותיות אחרות, כדי שהטיפול יתחיל בזמן.

לכל ילד קצב משלו

ילדים מתפתחים בקצב שונה. ילד אחד הולך בגיל 10 חודשים ואחר רק בגיל 16 חודשים, ושניהם תקינים.

לכן מה שחשוב הוא התמונה הכוללת: האם הילד מתקדם כל הזמן, האם הפער גדל, והאם יש עיכוב בכמה תחומים יחד.

מתי כדאי לפנות להערכה?

סימנים שכדאי לבדוק:

• לא מחייך בתגובה לחיוך עד גיל 3 חודשים.
• לא יושב בלי תמיכה עד גיל 9 חודשים.
• לא ממלמל, לא מצביע ולא מנופף "ביי" עד גיל שנה.
• לא אומר אף מילה עד גיל 16 חודשים.
• לא הולך עד גיל 18 חודשים.
• לא מחבר שתי מילים (כמו "אבא בא") עד גיל שנתיים.
• לא מגיב לשמו, או יוצר מעט קשר עין.
• משתמש ביד אחת בלבד לפני גיל שנה, או מזיז צד אחד של הגוף פחות מהשני.
• תינוק רפוי מאוד, או נוקשה מאוד.

איבוד מיומנויות שכבר היו, כמו מילים, חיוך, קשר או יכולות תנועה, הוא סימן שמחייב בדיקה בהקדם, בכל גיל.

וגם בלי סימן מהרשימה: אם משהו בהתפתחות מטריד אתכם, זו סיבה טובה לבדוק. אתם מכירים את הילד הכי טוב.

איך נראית ההערכה?

• שיחה עם ההורים: ההריון והלידה, ההתפתחות עד היום, מחלות והיסטוריה משפחתית.
• הסתכלות על הילד במשחק: איך הוא זז, משתמש בידיים, מתקשר ומגיב לשם ולקול.
• בדיקה נוירולוגית: טונוס השרירים, רפלקסים, היקף ראש, ובדיקה בסיסית של ראייה ושמיעה.
• סיכום והמלצות: האם צריך בדיקות נוספות (כמו בדיקת שמיעה, בדיקות דם או בדיקה גנטית), ואילו טיפולים יעזרו, למשל פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק או קלינאות תקשורת.

בסוף הביקור ההורים מקבלים מכתב סיכום והמלצות, כבר ביום הביקור. ההמלצות לטיפולים ולבדיקות נקבעות לפי האבחנה.

למה לא לחכות?

בשנים הראשונות המוח גמיש במיוחד. טיפול התפתחותי שמתחיל מוקדם מנצל את התקופה הזאת, ומשפר את הסיכוי להתקדמות.

וכשמתברר שההתפתחות תקינה, גם זו תוצאה חשובה: ההורים יוצאים רגועים, עם הסבר ברור למה להמשיך לשים לב.

מה להביא לביקור

• את רשומות טיפת חלב, כולל המעקב ההתפתחותי.
• מכתבים ובדיקות קודמות, כולל בדיקות שמיעה.
• סיכום לידה או אשפוז, אם יש.
• סרטונים קצרים מהבית, אם יש התנהגות שמטרידה אתכם ולא תמיד רואים אותה במרפאה.
• משחק או חטיף אהוב, כדי שהילד ירגיש בנוח.

שאלות נפוצות

המידע בעמוד הוא מידע כללי, ואינו מחליף בדיקה וייעוץ רפואי אישי.